מהיום שאני זוכרת את עצמי הייתי טובה בלתכנן. לפני כ-15 שנים למדתי את תורת הניהול העצמי. התורה עוסקת בניהול זמן, משימות ואנרגיה. התחושה הייתה שהגעתי הביתה. מה בנוגע לכסף? אם הכסף חשוב לכם. אתם תנהלו אותו.
מה אתם רוצים להשיג?
לשאלה האם לתכנן או לזרום בחיים יש לי תשובה ברורה: תכנון משול למהות. בכל מקום שאדם רוצה להשיג את התוצאה הטובה ביותר שניתן כרגע להשיג, כדאי שיתכנן. בכל מקום שהתוצאה לא ממש חשובה לו ("מה שיוצא אני מרוצה") שיזרום.
כסף זה הכל בחיים(?).
לי אישית חשוב משאב הכסף שלי. כסף הוא לא ערך בעיני אבל הוא משאב לגיטימי. בעידן השפע הוא עוזר לי להגשים את החלומות והתכניות שלי יותר בקלות. לכן ברור לי מעל כל צל של ספק, שאם אני רוצה שיהיה לי כסף אני חייבת לתכנן אותו, כלומר לנהל אותו בטווח המיידי, הבינוני והארוך. זה העלה בי את התהייה: האם ניתן לעשות את זה בעידן השפע שבו אנחנו חיים?
אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי
כדי לענות על השאלה האם הדור שלי יכול באמת לתכנן את מצבו הכלכלי בטווח המיידי, הבינוני והארוך, הייתי חייבת להשוות אותנו לעומתם – הדור שלנו מול הדור של ההורים שלי.
- מנטליות עסקית – לאמא ולחברות שלה הייתה עבודה קבועה, בד"כ בארגון ציבורי: משרד החינוך, חברת חשמל, משטרה. גם המשכורת הייתה ברורה, עליית שכר ברורה וידועה מראש ← קשורה בוותק. אצלנו אין שקט, אדרנלין קבוע, מתח כחלק מהווי החיים. הגורל התעסוקתי שלנו תלוי בתוצאות ובמצוינות שלנו, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה לרגע.
- החלפת עבודות – הן יכלו להישאר בעבודה שלהן עד הפנסיה – הייתה להן קביעות. אצלנו עבודות מתחלפות, בממוצע כל 4 שנים, כשיש סיכוי לתקופות ביניים ללא עבודה וללא דמי אבטלה וגם סיכוי למציאת עבודה שווה יותר או פחות.
- פנסיה – פעם הפנסיה הייתה ידועה מראש, פנסיה תקציבית ואפשר לתכנן את רמת החיים בפנסיה (יש הבטחה של המדינה) הייתה וודאות מוחלטת. היום הפנסיה בסכנה כלכלית – פנסיה צוברת רק מההפקדות שביצעת, מושקעת 70% בשוק ההון ויש אפלה לגבי הסכום שתקבל בהגיעך לרגע. אין ודאות, קרקע לא יציבה.
- רכישת דירה – בדור הקודם הייתה ודאות שתהיה לו דירה – היה צריך רק 76 משכורות ממוצעות כדי לקנות דירה. הם ידעו שבגיל השלישי תהיה להן דירה משלהן נטולת התחייבות ויהיה להן תמיד קורת גג. היום הדירה בכלל לא ברורה כשצריך 156 משכורות ממוצעות כדי לקנות אותה. בגיל השלישי לא בטוח תהיה לכולנו דירה משלנו ללא התחייבות ויתכן ונצטרך לשלם שכירות כל חיינו.
- התרבות הכלכלית – הדור של אמא שלי חי בתרבות הצנע, באפשרויות מוגבלות. היה יותר ברור מה יש ומה אין. לא היו פיתויים או הפתעות. אנחנו חיים בתרבות השפע, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות וכל סטייה מהתנהגות קפדנית עלולה להביא אותנו לגירעונות, מלא הפתעות ובלתמ"ים.
- מה מנהל אותנו – בדור הקודם כולם היו שווים, הרעיון הסוציאליסטי, לא היו הוצאות בעבור יצירת תדמית. היום "מה יגידו" מנהל אותנו. וזה הרבה פעמים מייצר הוצאות מיותרות.
- חסכונות – פעם חסכון היה דבר קבוע, לא היה שיעזור לך. היום מוסד החסכון נפגע משמעותית. יש לנו הרבה עוזרים כלכליים – אבא ואמא, בנקים, אשראי חוץ בנקאי, הלוואות חברתיות.
- בשורה התחתונה, מה מאפיין כל דור – בדור של אמא שלי הרוב היה קבוע וידוע מראש. בדור שלנו הכל נזיל, מלא הפתעות, מלא בלת"מ, המון אי ודאות.
אז משחררים או מנהלים?
אז מה המסקנה בעצם? האם במצב בו גם ככה יש מרחב גדול של אי ודאות נשחרר את התכנון ונלך לים ומה שיהיה יהיה? להפך! אם נתעלה על עצמנו ונלמד לתכנן במרחב של אי ודאות – מרחב שנותן תמיד אופציות מראש, שיש לו תכנון רצוי ותכנית מגירה – מצבנו יהיה מצוין! אתם בוודאי חושבים: "קל להגיד". אז חברים אני כאן להגיד לכם שהכל אפשרי! גם עבורכם. איך אני יודעת? הייתי עדה לזה הרבה פעמים אצל הלקוחות שלי – אנשים רגילים השיגו תוצאות בלתי רגילות.
אנחנו נשמח לעזור לכם להשיג תוצאות בלתי רגילות בחייכם הפיננסיים. אתם מוזמנים למלא את האבחון הכלכלי ללא עלות ובדיסקרטיות מוחלטת שייתן לכם תמונת מצב על מצבכם הכלכלי, מה לשפר ומה לשמר. לחצו כאן למידע נוסף.